Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 2a
שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל.
Traduction
MISHNA: Seven days prior to Yom Kippur the Sages would remove the High Priest, who performs the entire Yom Kippur service, from his house to the Chamber of Parhedrin, a room in the Temple designated specifically for the High Priest during that period. And they would designate another priest in his stead to replace him lest a disqualification due to impurity or another circumstance beyond his control prevent him from entering the Temple on Yom Kippur.
Rachi non traduit
מתני' שבעת ימים קודם יוה''כ מפרישין כ''ג. שכל עבודת יוה''כ אינה כשירה אלא בו כדיליף בהוריות בפרק בתרא (דף יב:) דכתיב גבי יום הכפורים וכפר הכהן אשר ימשח אותו ובגמרא (דף ו.) מפרש למה מפרישין:
ללשכת פרהדרין. כך שמה ובגמרא מפרש למה נקראת כן:
ומתקינין לו. ומזמנין כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה המעכבין מלבוא למקדש:
Tossefoth non traduit
מתני' שבעת ימים קודם יוה''כ. יש מקומות ששונה המניין ברישא כמו בכאן ובבבא קמא (דף ב.) ארבעה אבות נזיקין ובפרק קמא דר''ה (דף ב.) ד' ראשי שנים ואיכא דוכתי דתני מניינא לבסוף לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים ברפ''ק דמסכת ע''ג (דף ב.) ובפ''ק דקידושין (דף ב.) האשה נקנית בג' דרכים ושואלין ודורשין בהלכות (החג) לפני (החג) שלשים יום (פסחים דף ו.):
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ, שֶׁמָּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ'', ''בֵּיתוֹ'' — זוֹ אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף.
Traduction
Rabbi Yehuda says: The Sages would even designate another wife for him lest his wife die, as it is stated in the Torah portion of the Yom Kippur service: ''And it will atone for him and for his house'' (Leviticus 16:6); the Sages interpreted the term: His house, that is his wife. The priest must be married in order to fulfill this commandment. Due to the concern lest his wife die, another wife was designated to address that possibility. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: If so, that this is a concern, there is no end to the matter, as what if the designated replacement wife dies? This possibility need not be a source of concern.
Rachi non traduit
ובעד ביתו. גבי יוה''כ כתיב באחרי מות:
א''כ. דחיישת למיתה:
אין לדבר סוף. שמא גם זו תמות:
Tossefoth non traduit
וחכ''א א''כ אין לדבר סוף. דאי איכא למיחש למיתה דחדא ניחוש אפילו למיתה דתרתי ותלת ואע''ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף כו:) משמע לסתם מתני' דהתם דלמיתה דחד חיישינן לתרי לא חיישינן וסתם מתני' דהכא ס''ל דאי חיישינן לחדא ניחוש נמי לטובא י''ל דה''ק הכא נהי דחיישינן למיתה דחד לזמן מרובה כמו בההיא דפרק ד' אחין (ג''ז שם.) דילמא אדמייבם חד מיית אידך מכל מקום למיתה לזמן מועט כי הכא לא הוה לן למיחש אלא משום מעלה דכפרה חיישת לזמן מועט אם כן ניחוש אפילו לתרתי ותלת אי נמי התם חששא בעלמא הוא משום ביטול מצות יבמין וליכא איסורא כולי האי אבל הכא משום דכפרת כל ישראל תלוי בזה ניחוש אפילו לתרתי ותלת ואפילו לזמן מועט וא''כ אין לדבר סוף הלכך ליכא למעבד תקנתא להאי חששא וכי פריך בגמ' (לקמן יומא דף יג.) מאי שנא דגבי טומאה דשכיח טפי ממיתה כדאמר בגמרא סגי לתקן לכהן אחר תחתיו והכא חיישינן לתרתי ותלת הוה מצי לשנויי כי האי גוונא ההיא חששא בעלמא היא ולא היה צריך להפריש אחר כי מסתמא ימצאו הרבה שיהו ראויין לעבודה אלא מעלה בעלמא הלכך סגי בחד אלא בלאו הכי משני שפיר:
גְּמָ' תְּנַן הָתָם: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם שְׂרֵיפַת הַפָּרָה הָיוּ מַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מִבֵּיתוֹ לַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה צָפוֹנָה מִזְרָחָה, וְלִשְׁכַּת בֵּית הָאֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ לִשְׁכַּת בֵּית הָאֶבֶן — שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ בִּכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, וּבִכְלֵי אֲדָמָה.
Traduction
GEMARA: The halakha of sequestering the High Priest prior to his performance of the Temple service on Yom Kippur is comparable to the sequestering of the priest designated to burn the red heifer. Therefore, the Gemara cites that which we learned in a mishna there, in tractate Para: Seven days prior to the burning of the red heifer, the Sages would remove the priest who burns the heifer from his house to the chamber that was before the bira at the northeast corner of the courtyard on the Temple Mount. And that chamber was called the Chamber of the Stone House. The Gemara explains: And why was it called the Chamber of the Stone House? It is because all the actions associated with the red heifer were performed in dung vessels, stone vessels, and earth vessels, which are vessels that cannot become ritually impure.
Rachi non traduit
גמ' שריפת הפרה. פרה אדומה:
שעל פני הבירה. לקמיה מפרש מאי בירה:
צפונה מזרחה. במקצוע מזרחית צפונית של עזרה היתה:
שכל מעשיה. של פרה:
כלי גללים. צפיעי בקר מפרש להו במנחות בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סט:):
כלי אדמה. שאין עשויין ככלי חרס בכבשן אלא מן האדמה היא שהוא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים:
Tossefoth non traduit
שכל מעשיה בכלי אבנים וכו'. דווקא באלו ז' ימים של שריפת הפרה אבל בשעת קידוש התנן בפ''ה דמס' פרה (מ''ה) בכל הכלים מקדשים ואפילו בכלי גללים כו' ואדרבה התם משמע דטפי פשיטא לו דבשאר כלים מקדשין מבכלי גללים וכלי גללים וכלי אבנים איצטריך ליה לאשמועינן דאע''ג דלאו כלים מיקרו לענין טומאה מ''מ הם כלים לענין קידוש וקרינן בהן מים חיים אל כלי:
מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דִּטְבוּל יוֹם כָּשֵׁר בַּפָּרָה, דִּתְנַן: מְטַמְּאִין הָיוּ הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בִּמְעוֹרְבֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית.
Traduction
The Gemara asks: What is the reason that they were so stringent with regard to the purity of the heifer? The Gemara explains: It is since a priest who immersed that day is fit for service and may perform the ritual of the heifer after immersion, even before sunset, as we learned in a mishna: They would intentionally render the priest who burns the heifer ritually impure and immerse him immediately, to remove a misconception from the hearts of the Sadducees by means of a public display of disregard for their ruling. As the Sadducees would say: Only by those for whom the sun set was the heifer ritual performed. The Sadducees believed that it is prohibited for priests who began the purification process with immersion during that day to burn the red heifer until sunset, when the purification process is completed.
Rachi non traduit
מאי טעמא. תקינו לה כלים הללו:
דטבול יום. לקמן יליף בפרק טרף בקלפי (יומא דף מג:) והזה הטהור כו':
Tossefoth non traduit
להוציא מלבן של צדוקין. לאו בטומאה דאורייתא מטמו ליה דלא הוי מזלזלי בה כולי האי אדרבה אמרינן בפרק אין דורשין (חגיגה דף יח:) בגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת אלא כדתנן בפ''ג דמסכת פרה (מ''ח) סמכו ידיהם על ראשו ואומרים לו אישי כ''ג רד טבול אחת דמחמת שנוגעין בו חשבינן ליה כטמא טומאה דרבנן דאחיו הכהנים חשיבי כטמאים לגבי דידיה דבגדיהם מדרס לחטאת כדפרישית:
תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן: כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, וּכְלֵי אֲדָמָה — דְּלָא לִיקַבְּלוּ טוּמְאָה, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיזַלְזְלוּ בַּהּ.
Traduction
That mishna continues: Since they would intentionally render the priest who burned the heifer ritually impure, the Sages in turn instituted the stringencies of utilizing dung vessels, stone vessels, and earth vessels, which do not have the capacity to become ritually impure, lest people come to treat the ritual with contempt and perform it in ritual impurity after seeing that the red heifer ritual was performed by one who immersed that day.
Rachi non traduit
כי היכי דלא ליזלזלו בה. לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה לכך עשו בה מעלות הרבה לטהרה וזו אחת מהן:
מַאי שְׁנָא צָפוֹנָה מִזְרָחָה? כֵּיוָן דְּחַטָּאת הִיא, וְחַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹנָה. וּכְתִיב בָּהּ: ''אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד'' — תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן לִשְׁכָּה צָפוֹנָה מִזְרָחָה, כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱוֵי לַהּ הֶיכֵּירָא.
Traduction
Apropos the mishna in tractate Para, the Gemara asks: What is different about the chamber located in the northeast corner of the Temple courtyard that led the Sages to house the priest performing the red heifer ritual specifically in that chamber? The Gemara answers: It is different since it is a sin-offering, as the red heifer is referred to as a sin-offering in the Torah, and the slaughter and sprinkling of the blood of a sin-offering must be performed north of the altar; and since it is written with regard to the red heifer: ''And sprinkle it before the opening of the Tent of Meeting'' (Numbers 19:4), and before the Tent of Meeting means on its eastern side. Therefore, the Sages established a chamber in the northeast so that the ritual of the red heifer will have a distinctive indicator; this will cause the administering priest to be vigilant in its performance.
Rachi non traduit
כיון דחטאת היא. חטאת נקראת שנאמר (במדבר י''ט:ט') למי נדה חטאת היא:
וחטאת טעונה צפון. חטאות הקריבות במזבח נשחטות בצפון ולא שזו טעונה צפון שהרי היא נשחטת בהר המשחה:
וכתיב. בפרה (שם) אל נוכח פני אהל מועד בהזאת דמה שהוא עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל שהוא בכותל מזרחי:
כי היכי דליהוי היכירא. לדעת שהופרש שם כדי להטיל עליו עבודת פרה הקרויה חטאת וטעונה מזרח וישים לב להיות זריז במעשיה וסדר עבודותיה:
Tossefoth non traduit
ומאי שנא צפונה מזרחה. וא''ת אמאי לא היו מפרישין נמי כ''ג לפני יוה''כ ללשכה זו שעל פני הבירה וי''ל דלשכת פרה היו קורים לה לשכת בית אבן כי היכי דנהוי לה היכירא שכל מעשיה בכלי אבנים ואי הוו מפרשי נמי לההיא לשכה כ''ג לפני יוה''כ אז לא הוה ליה היכירא לפרה אי נמי י''ל משום דכ''ג ביוה''כ פרישתו לקדושה שכל עבודתו לפנים ולפני ולפנים היו מפרישים אותו ללשכת פרהדרין שבנויה בקדש אבל פרה שנעשית מחוץ בהר המשחה פרישתו ללשכה שעל פני הבירה שחוץ לעזרה:
מַאי ''בִּירָה''? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם הָיָה בְּהַר הַבַּיִת וּ''בִירָה'' שְׁמוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כָּל הַמִּקְדָּשׁ כּוּלּוֹ קָרוּי ''בִּירָה'', שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי''.
Traduction
The Gemara asks with regard to the terminology of the mishna: What is the meaning of the term bira cited there? Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: There was a place on the Temple Mount and its name is bira, and the Chamber of the Stone House was adjacent to it. And Reish Lakish said: The entire Temple is called bira, as it is stated in the prayer of David: ''To Solomon my son grant a wholesome heart, to observe your commandments, your admonitions, and your statutes, to fulfill them all, and to build the bira for which I have made provision'' (I Chronicles 29:19).
Rachi non traduit
הבירה אשר הכינותי. אשר זימנתי לה מקום גורן ארונה לבנותה בו ודוד קאמר ליה להאי קרא בדברי הימים:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה אָמַר רַבִּי מַחְסֵיָא בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ''כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''. ''לַעֲשׂוֹת'' — אֵלּוּ מַעֲשֵׂי פָרָה, ''לְכַפֵּר'' — אֵלּוּ מַעֲשֵׂי יוֹם הַכִּפּוּרִים.
Traduction
§ With regard to the halakhot of sequestering the High Priest prior to performance of the Yom Kippur service, and of sequestering the priest designated to burn the heifer prior to performance of the red heifer ritual, the Gemara asks: From where in the Torah are these matters derived? Rav Minyomi bar Ḥilkiya said that Rabbi Maḥseya bar Idi said that Rabbi Yoḥanan said they are derived from Aaron and his sons, who remained in the Tabernacle for seven days prior to performing the service in the Tabernacle on the eighth day of their inauguration, as the verse states: ''As has been done this day, so the Lord has commanded to do, to make atonement for you'' (Leviticus 8:34), meaning that this mitzva of sequestering was not limited to the days prior to the dedication of the Tabernacle; rather, it applies to future generations as well. The verse is interpreted homiletically: ''To do''; these are the actions performed in the burning of the red heifer for which the priest performing the ritual is sequestered seven days in advance; ''to make atonement''; these are the actions performed on Yom Kippur, before which the High Priest is sequestered seven days.
Rachi non traduit
מנא הני מילי. דבעי פרישה ליוה''כ ולפרה:
כאשר עשה. במלואים שצוה אותם לפרוש מביתם ז' ימים שנאמר (ויקרא ח':ל''ה) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה וגו' ובשמיני עבדו שנאמר (שם ט) ויהי ביום השמיני קרא וגו' וכתיב קרב אל המזבח וגו' כאשר וגו' צוה לעשות לדורות לפרוש ז' לפני עבודת יום אחד:
בִּשְׁלָמָא, כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּפָרָה לֹא מִתּוֹקַם — ''לְכַפֵּר'' כְּתִיב, וּפָרָה לָאו בַּת כַּפָּרָה הִיא. אֶלָּא, אֵימָא כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב!
Traduction
The Gemara asks: Granted, the entire verse is not established as referring exclusively to the red heifer, as: ''To atone,'' is written, and the heifer is not capable of facilitating atonement; rather, it facilitates ritual purity. Rather, say that the entire verse is written with regard to Yom Kippur, as the rites performed to achieve atonement on Yom Kippur are similar to those performed during the days of the inauguration. What, then, is the source for sequestering the priest who is to perform the red heifer ritual?
Tossefoth non traduit
אלא אימא כוליה קרא ביוה''כ כתיב. תימה לי מאי קא פריך דאי כוליה קרא ביוה''כ כתיב אם כן לעשות למה לי וי''ל דסלקא דעתך דמקשה דתרוייהו איצטריך ליוה''כ דאי לא כתב אלא לכפר הוה אמינא כפרה דקרבנות ואי לא כתב אלא לעשות ה''א זה פרה להכי כתב תרוייהו לאשמועינן דווקא יום הכפורים דכתיב ביה תרוייהו:
אָמְרִי: יָלֵיף ''צִוָּה'' ''צִוָּה''. כְּתִיב הָכָא: ''צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת'', וּכְתִיב הָתָם: ''זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר''. מָה לְהַלָּן פָּרָה, אַף כָּאן פָּרָה. וּמָה כָּאן פְּרִישָׁה, אַף לְהַלָּן פְּרִישָׁה.
Traduction
The Sages say in response: Derive it from a verbal analogy between the terms commanded and commanded. It is stated here, with regard to the days of the inauguration: ''The Lord commanded to do,'' and it is stated there, with regard to the red heifer: ''This is the statute of the Torah that the Lord commanded, saying'' (Numbers 19:2). Just as the term commanded there refers to the heifer, so too here, the phrase: ''The Lord commanded to do'' written in the context of the days of the inauguration refers to the heifer. And just as here, with regard to the inauguration, there is the principle of sequestering prior to performing the service, so too there, in the context of the halakhot of the heifer, sequestering is required prior to performance of the mitzva.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source